אשה, את יכולה להיות אשת עסקים! בלי אבל…

סיטואציה, שנת 2014-
חדר ישיבות.. גבר מציג רעיון, הוא עומד מול כולם אבל בצד השני של החדר,
אני מעבירה פרזנטציה מיד אחריו.
הוא מסיים. אני שואלת את מנהל הישיבה אם לקום או שאפשר ממקומי.
גבר אחר "נובח" 'תקומי, תקומי, נשמח לשטוף קצת את העיניים!'

ההבדלים בין גברים לנשים קיימים וזה בסדר. זה טבעי.
אבל גבר לא היה מקבל כזה דבר, נכון?
הרי המשפט "גם יפה וגם אופה" נכתב כאילו לשני המינים,
אבל כולנו יודעים שרק המין 'היפה' זוכה לשמוע אותו.

אין שיוויון.
יש שונות.
נשים וגברים, אנחנו לא אותו דבר. הרי אנשים באופן כללי שונים כל כך האחד מהשני.
בחיים באופן כללי ובעסקים בפרט – המגדר באמת לא רלוונטי.

בבית שלי וגם בבתים אחרים המציאות היא גמישה.
יש נשים שעובדות / מרוויחות יותר מבני הזוג ולהפך.
יש גברים שלוקחים חופשות לידה
וחלוקת התפקידים המסורתית היא כבר מזמן לא מוגדרת בקונצנזוס ידוע מראש.

כל יום, ללא יוצא מהכלל, אני מודה על כך שויקטור הוא בן הזוג שלי.
יש בינינו מחלוקות. אבל גם יש בינינו חלוקה ברורה:
הוא מבשל מדהים, כמעט היחיד שמנקה בבית,
אני עושה את כל הסידורים האדמינסרטיביים, כמעט היחידה שמנקה את השירותים.
הוא משתולל עם הילדים בריצות וריקודים,
אני בתשומת לב אישית – יושבת להקריא ספרים ולשחק במשחקים קטנים (שדורשים סבלנות גדולה)…
הוא יוצא עם חברים ומשחק כדורסל,
אני מנצלת כל זמן פנוי לעבודה.
ככה זה- יש מחלוקות ויש גם חלוקה.

הרקע של ויקטור שונה מהרקע שלי, יש לו פי שניים אחים שיהיו בריאים, בבית אצל אמא שלו תמיד אוכל טרי ומבושל יום יום ואבא שלו תמיד עבד קשה מחוץ לבית (אבל בבית הוא המלך).
הפער הזה ללא ספק נמצא שם ברקע, אבל בשורה התחתונה ויקטור הוא ההשראה שלי.

הוא לא שותף בעסק שלי (להפך, הוא מפעיל בובקט – קבלן עפר ופיתוח),
אבל הוא שותף שלי.
בזכותו פתחתי את העסק,
בזכותו יצאתי מהמשרד הקטן בבית,
בזכותו אני מאמינה בעצמי ויודעת שאני כאן כדי להצליח בגדול.

"אז העסק הוא של בעלך? .. של אביך? .. שלך?!"

הסטיגמה על נשים תדבוק בנו עוד שנים רבות וגם אנחנו הנשים לא פעם מקבעות את זה.

כי כשפונים אליי בכנסים ומשוחחים איתי, נשים וגברים כאחד, מתפלאים/ות שאני המייסדת והבעלים היחיד של העסק שלי – למה כשגבר פותח עסק ומעסיק עובדים זה לא מפתיע?!

כשאתם קוראים את זה מהצד זה נשמע מדהים והזוי, אני יודעת.
אבל בפועל, כל אחד ואחת מאיתנו מסוגלים לחשוב כזה דבר.
הרי סטיגמות נולדות בדיוק מהמקומות האלו… ועל אישה בעסקים יש סטיגמות רבות.

איש חכם, קולגה יועץ אסטרטגי, סיפר לי פעם, שכשהיה שולח גבר צעיר למשימת ייעוץ במקומו,
הלקוח היה מתלונן: "מה אתה שולח לי ילדון?",
וכשהיה שולח אישה תמיד אמרו לו "מה אתה שולח לי מזכירה?".

בניגוד מוחלט למה שמקובל לחשוב לפי הסטראוטיפים המתבקשים, פגשתי במרוצת השנים אנשי ונשות עסקים מגוונים שלא מתאימים לתבניות עליהן החליטה החברה הישראלית:
הכרתי גברים עם רגישות ושימת לב לפרטים,
פגשתי נשים שלא מסוגלות לבצע כמה דברים במקביל,
נתתי שירות ללקוחות מקסימים, אדיבים, פתוחים ויצירתיים – גברים ונשים כאחד,
נפרדתי מלקוחות שהרגשתי שלא טובים לי כי היו דורסניים או לא קשובים – גברים ונשים כאחד.

כנסים בהם כל המרצים הם גברים (וההנחייה ניתנת לאישה) עושים לי פריחה,
כנסים בהם יש פנל של נשים בלבד, ללא ייצוג לגברים, עושים לי רע באותה המידה.
אין צורך באפליה מתקנת ויחס מיוחד,
להפך, אישה יכולה באופן טבעי להיות גם וגם –
גם אישה וגם אשת עסקים.
בואו נקבל את זה כמו שזה.

שמי ורד חורי – אישה, אמא לשניים, הקמתי עסק משגע לשיווק באינטרנט, מעסיקה 9 עובדים שכירים.
זה מקובל  עלייך?

חולצת מתנה שקיבלתי מהעובדים המהממים והצנועים שלי ליום הולדת 31…