מאחר ויש עשרות אלפי עצמאיים בישראל ורבים מתוכן הן נשים. אני בטוחה שיזדהו איתי.
- אישה.
- אמא.
- מעסיקה.
מה הסדר? מה בא קודם ומה אחרי?
כאמא לשני ילדים ולעסק שבניתי, אני מרגישה שהגבולות מאוד מטושטשים ועם אביתר על הידיים אני מרגישה את הגבולות עוד פחות ברורים.
עברו שבועיים ואני מגיעה איתו למשרד בפעם הראשונה לשנינו. נכנסתי לאחת הפגישות שהתקיימה אצלינו בחדר הישיבות. החלפתי לו חיתול (כן שם ליד כולם). לרגע הרמתי את הראש להביע דעה על הדיון הסוער שהתקיים, רגע אחד של חוסר בתשומת לב הספיק לאביתר המתוק להתיז עליי שפריץ שיחזיר אותי למציאות – "אמא אני כאן… לא לשכוח "
עבר חודש ואני מגיעה שוב, הפעם כבר לכמה שעות. מסתגרת לי במשרד כדי להניק ופתאום הצעיר בעובדים, בחור בן 18, פותח את הדלת אצלי תוך כדי שהוא נוקש בקלות… כנראה שהוא לא הבין את עניין ההנקה עד שהוא קיבל הצצה קלה מאחורי הקלעים…
עבר עוד שבוע ואנחנו מגיעים לכמה שעות פעמיים בשבוע. יושבת עם עובדת אחרת על דילמה שהייתה לה. אביתר על הידיים שוב. פתאום הוא מחרבן. אני מסמיקה (אפשר לחשוב שלי ברח משהו בתחתונים…), "לא, לא זה בסדר".. אומרת הילה ופותחת חלון לאוורר את הסרחון…
כן – עצמאית בחופשת לידה. ג'גלינג מעולם אחר.
נשים שמתלבטות איך לגדל תינוק ומה שווה יותר להיות עצמאית או שכירה.
אני מודה – עדיין לא החלטתי סופית.
כשאייל, הבכור, נולד, גם הייתי עצמאית, אבל עבדתי מהבית בלי עובדים והעסק היה קטן יחסית. כך שהרגשתי את היתרון של להיות עצמאית – תשעה חודשים הוא היה איתי בבית לפני שהלך למשפחתון.
עכשיו העסק גדל ועם אביתר אני חוששת שלא אוכל שיישאר איתי תקופה כל כך ארוכה. האתגר גדול בהרבה וגם ההוצאות…
וחופשת הלידה? לפעמים אני מקנאה בשכירות – הן ממש בחופש! ישנות כשהתינוק ישן, מכבסות ומבשלות.. מטיילות בקניון ויושבות בבתי קפה.
אנחנו העצמאיות, אין לנו כזו פריווילגיה! המיילים לא מפסיקים, טלפונים לא נעלמים ולא כולם מבינים / יודעים שאת, כן את, בחופשת לידה!
שלושת החודשים הראשונים, המופלאים, בהם גם אני וגם הוא לומדים להכיר, להתאהב ולתקשר. נכון שבתקופה הזו עובדים פחות אבל לקרוא לזה "חופשה" חחח… להפסיק לחלוטין? כיצד?!
נכון שאני אישית לא עובדת אבל העסק עובד – הרי איך נתפרנס? האם כל לידה שלי תפסיק את העסק? חלילה וחס!
כולנו (גם ביטוח לאומי אני מקווה) מבינים את המשמעות של עסק עובד: לקוחות, עובדים, ספקים, מתעניינים, קולגות, שכירות וחשבונות… אה. ואת כל זה מנהלת אישה אחת בחופשת לידה. חופשה.
אז כולם צריכים להסתגל:
אני יותר בבית ופחות במשרד.
יותר ב SMS ופחות מדברת.
יותר במיילים ופחות בפגישות.
יותר לחוצה ופחות ישנה.
מזלי שהמשרד הוא גם סוג של בית. יש לי שם את כל הציוד של הילדים.. כפול: מזרון לגדול, עריסה לקטן, מגבות למקלחת, משחקים, צעצועים… כן, כן, מעניין בבית ewise…מקווה שהעובדים והלקוחות ימשיכו לגלות סבלנות כי כשחופשת הלידה תסתיים אביתר ואני נשב אתכם באופן קבוע, לפחות עד שהוא ילך לגן …
כמה תמונות כדי להמחיש…