כבר שנתיים שחלק מהלקוחות שלנו במשרד הם חברות נסיעות שאנחנו מקדמים אותם באינטרנט.
את אופקים אנחנו מקדמים בתחום חופשה משפחתית כבר כמעט שנה!
ועד שלא התנסיתי, לא הבנתי את המשמעות של חופשה של כל המשפחה ביחד, ואני כבר 3 שנים לא הייתי בחו"ל. למרות שבצעירותינו.. ויקטור ואני טיילנו המון בארץ ובחו"ל.
העולם מהעיניים הקטנות, גדול בהרבה מאשר דרך העיניים הגדולות שלנו!
הם כל כך מתרגשים מכל דבר, לוקחים את הדברים כמו שהם ומתלהבים בטירוף מכל מטוס, מכל חדר במלון, מכל ארוחת בוקר (וגם צהריים וגם ערב..). פשוט מתלהבים.
אנחנו תמיד משווים, תמיד מטילים ספק והם- פשוט נהנים!
מצד שני…
טסנו לברזיל, לקצה השני של העולם. היינו יומיים במטוסים. (לכל כיוון!)
ותכ'לס, הם היו מאושרים גם היינו עושים טיול בשביל ישראל. וכאן טמון כל הקסם של החופשה המשפחתית..
מה שחשוב באמת – זו המשפחה
לישון איתם באותו החדר, להיות איתם כל כך הרבה שעות איכותיות ונטולות הפרעות והסחות.
להתמודד איתם ולאפשר להם להתמודד איתנו.
להתקרב ביניהם (האחים) כל כך חזק וכל כך יפה, שנראה שהם נולדו כדי לאהוב זה את זה.
לעזור לנו, ההורים, להזכר באותם ימים יפים על החוף נטולי דאגות.
האתגר הכי גדול בטיול שלנו – גמילה מחיתולים.
מומלץ שלא לעשות את הטעות שלנו ולשלב את זה עם הטיול.
זה סתם הכניס לנו מתח מיותר וכמה פאדיחות ענקיות (תשאלו את המושבים בטיסת אלאיטאליה הבאה שלכם…). סתם, טיפ קטן.. שתדעו.
הנחיתה הייתה רכה, החזרה לחיים – התרסקות
בחופשה עבדתי, אני מודה.
הייתי מתעוררת בשלוש בלילה שעון ברזיל ועובדת 3-4 שעות (תלוי מתי הקטנים מתעוררים, ובאיזה מצב רוח) ועובדת. זה בדיוק השעות שבישראל העובדים שלי במשרד וככה עבדתי כמעט כל יום מרבית החופשה.
ועדיין… זה לא 12 שעות ביום כמו בישראל,
ועדיין… אחרי שמחשב נסגר הטלפון נשאר בתיק, לא זמין!
ועדיין… הכל ירוק מסביב, אני מטיילת על החוף ומשחקת עם הבנים בכדורגל.
לחזור מחופשה זה קשה. כל כך קשה שהיו רגעים שחשבתי לעצמי אולי חבל שטסתי?!?!
ברגעים כאלו, אני נכנסת לתיקיית התמונות ונזכרת כמה חופשיה הרגשתי וכמה זרחנו לנו, כל המשפחה… ואז מתגנבת לה מחשבה- לאן נטוס בחופשה המשפחתית הבאה?
